פרויקטים רבים, במסגרת של התחדשות עירונית, (פינוי בינוי ותמ"א 38 לסוגיה), סובלים מחוסר ודאות כלכלית, בשל השלב המוקדם, בו הדיירים במתחם חותמים על הסכם הפרויקט.

בשלב זה אין עדיין ודאות תכנונית וכלכלית לפרויקט, היזם נסמך על צפיות גבוהות להיקפי בניה שיכללו בהיתרים הסופיים.

בהמשך הדרך, נערכים שינויים על ידי גורמי התכנון, מול המצופה בתחילת הדרך, ונערכות הפחתות משמעותיות בכמויות וכן בגודל הדירות שייבנו בפרויקט החדש. לפיכך "נתקעים" פרויקטים רבים לאורך זמן, בשל קושי בגיוס מימון בנקאי לפרויקט.

בוודאי שמעתם על פרויקט תמ"א תקוע, כשהדיירים בתווך – ולא יכולים להתקדם…

באזורים ובפרויקטים "רגישים" גם מבחינה כלכלית, החשש שהיזם לא ישיג מימון לפרויקט גדול יותר ומשמעותי!

הבעיה: את גיוס ההון יכול היזם לאשר רק לקראת קבלת היתרי הבניה, דבר שגורר עיכובים בהתחלת ביצוע העבודות ואף כאמור, עלול לשלול אפשרות ביצוע עד כדי ביטול הפרויקט, בשל סירוב בנקאי למימון או דרישות גבוהות מאד של הבנקים הן להעמדת ערבויות על ידי היזם והן גובה הריבית החריגה, שלא מותירה שולי רווח ליזם, ובכך גורמת לאי-כדאיות כלכלית  ולביטול או לעיכוב משמעותי בביצוע הפרויקט.